יום שבת, 11 ביוני 2011

קצב דאשתקד

שבוע טוב לקוראים ולקוראות. השבוע גיליתי להקה חדשה בשם Tom Vek. קצת קריאה מעמיקה
(קרי: השורה הראשונה בערך הויקיפדיה שלהם) מגלה שהם, הם בעצם הוא.
 Thomas Timothy Vernon-Kell, שבאופן שכעת נראה מאוד מובן בחר בשם התו טום וק, הוא מוזיקאי מולטי-אינסטרונמנטלי ואוטודידאקט.


בכל פעם כזאת שאני מרגיש שגיליתי איזו פנינה חדשה אני מתמלא בהרגשה של מעין שותף סוד.
(פססססט, לסוד הזה קוראים בעצם ה-Hype Machine. תנו הצצה). אבל איכשהוא תמיד מספיק קליק או שניים כדי שהאינטרנט יגרום לך להבין שאתה בעצם לא יודע כלום. האמן הזה שגילית בכזאת פינה שכוחת HTM-אל של האינטרנט, עד כדי ששקלת להרים לו טלפון ולשאול אם אולי הוא צריך ייצוג, כבר בכלל הספיק להפוך למגה סטאר ולחזור לאלמוניות. חבל שלא הכרת אותו לפני חודשיים. אז הוא באמת היה מגניב.


אז כאמור כמה קליקים הספיקו לי כדי לגלות את האמת המרעישה שלא אני גליתי את Tom Vek ושהפריצה שלו הייתה בכלל אי שם בשנת 2005, בה הוא הגיע להישג השיא שלו בדמות המקום ה-73 מתוך שבעים וחמשת הצועדים במצעד האלבומים הבריטי. אז לפחות אני יכול להודות על כך שנחסכה ממני הציפייה בת שבע השנים לאלבום השני, Leisure Seizure שמו ("התקף פנאי" בתרגום חופשי), שיצא לפני כחמישה ימים.

המוזיקה של וק היא אינדי רוק קלאסי, מהסוג שמתאמץ כדי להראות כמה שהוא לא מתאמץ כדי להיות מגניב, והוא מגניב. השיר שנשמע הוא הסינגל הראשון מהאלבום החדש והוא נקרא "A Chore".






בניגוד לויכוח הסוער שפרץ בעמוד היו-טיוב של הקליפ, המציגה אינה טראנס-ג'נדר.


עוד אמן שכבר ידע כמויות בלתי מבוטלות של הייפ עד שאצבעותיי השמנוניות הספיקו להגיע אליו הוא דונאלד גלובר הלא הוא Childish Gambino. אמנם לא מדובר בשוטר השחור מ"נשק קטלני" (1-4), אבל גם דני גלובר שלנו הוא בעצם בכלל שחקן/קומיקאי/תסריטאי ב-"30 רוק" שיום אחד החליט שהוא מעוניין להוסיף גם /ראפר לרשימה.

רוב פועלו של גמבינו בתחום המוזיקה סובב סביב לקיחת מגוון סימפולי אינדי כאלה ואחרים ולראפרפ עליהם במעין סגנון ראפ דיבורי וקומי שכזה. קשה להסביר איפה בדיוק מסתתרת בגמבינו הבשורה המוזיקלית. אולי זאת ההצהרה שגם לראפרים מותר ללבוש סקיני ג'ינס ולסמפל את אנימל קולקטיב. אבל מעבר להיותו סמל לקרוס-אובר בין תרבות הראפ לתרבות האינדי, הסאונד של גמבינו הוא טרי ומגניב והמילים שלו אנטלגנטיות ונוקבות.

חפשו את הסימפולים שלו ל Grizzley Bear, Animal Collective ואפילו ל-Yardbirds. אנחנו נשמע את Freaks and Geeks, בעיקר בגלל הקליפ שלו שבא לשמש איזו אנטיתזה לכך שקליפ ראפ בלי כוסיות בביקיני וכושים על אופנועי ים הוא לא קליפ ראפ. למרות שבינינו, יכול להיות שכוסיות בביקיני היו קצת יותר מעניינות במקרה הזה.





לסיום משמח, הנה לכם משהו שדווקא גיליתי בדיוק בזמן (ותוך כדי כתיבת הפוסט הזה). בימים אלו ממש, בזמן שאנחנו נמסים בבית וחרדים מתקופת המבחנים הבאה עלינו לטובה, האמריקאים מתקרחנים להם בפסטיבל Bonnaroo האדיר. אז הפעם הם זורקים לנו עצם כאן בישראל ונותנים לנו לצפות בשידורים ישירים של כל ההופעות.

בניגוד לפסטיבל קוצ'לה שהציע את אותו השירות לפני כחודשיים, בונארו מביא לכם רק את הבמה המרכזית. מה שאומר שאנחנו מפספסים מלא הופעות מגניבות (מישהו אמר Childish Gambino?). עוד בניגוד לקוצ'לה, ששידרו במשך היום שידורים חוזרים של כל ההופעות, בונארו מציע אותן רק בלייב. מה שאומר שבשביל לתפוס את Arcade Fire בלייב היום תצטרכו להתגודד מול מסך המחשב בסביבות 4:30 לפנות בוקר. לפחות אפשר לראות גם קצת NBA תוך כדי..

אני לא יכול להגיד שמצאתי יותר מדי פנינים בליין-אפ (בזה המשודר לפחות..) אבל תרגישו חופשי לחקור בעצמכם:
http://www.bonnaroo.com/webcast.

עד הפעם הבאה. תנו בראש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה